* בלי קטורת ובלי אווירת שאנטי, בחדר כושר לח ומחומם, מתרגלים בתל אביב תנוחות יוגה בשיטת ביקראם. לריצ'רד ניקסון זה עזר

מהחלונות הגדולים בחדר הנעים למראה שבמרכז תל אביב, נשקפת רחבת הסינמטק שמלבלבת כעת בפריחה ורודה. בפנים, בחדר שחומם עד ל-38 מעלות וב-60% לחות, חם כמו בהודו, כמו בכלכתה ליתר דיוק, כ-20 אנשים מזיעים מרצונם החופשי, תוך תרגול אסאנות – תנוחות יוגה. המדריכה מורה למתוח, עוד קצת, עוד קצת, לנסות לגעת בתקרה, עוד, עוד, די. עוברים לתנוחת רגיעה – שכיבה על הגב ונשימות עמוקות – ועוד תנוחת יוגה. מותר וגם רצוי לשתות מים באמצע. הקצב הוא משהו בין מכון כושר לשיעור אירובי עם תנוחות יוגה. אבל מה שהיה טוב לנשיא ארצות הברית לשעבר, ריצ'רד ניקסון, טוב ככל הנראה גם לעשרות אלפי אנשים המתרגלים יוגה בשיטת ביקראם בכ-1,000 מכונים ברחבי העולם, רבים מהם בקליפורניה.

דַאנְדַאיַאמַאנַה – גַ'אנוּשִׁירָאסַאנַה || ראש לברך בעמידה

ב-1973 טיפל ביקראם בניקסון, שסבל באותה עת מכאבים עקב דלקת ורידים. כאות הערכה, העניק לו ניקסון הזמנה פתוחה להתגורר בארצות הברית, והאחרון, שכבר הוכיח חוש עסקי, עבר לבוורלי הילס ופתח שם מרכז ליוגה שנהפך למקום עלייה לרגל לכוכבים, זמרים, במאים וספורטאים.

חסידי השיטה טוענים כי הפעילות בתנאי חום הקרוב לחום הגוף, מסייעת להפעלת השרירים, למתיחות טובות יותר ולמניעת פציעות מאמץ. זרימת הדם מואצת ותורמת בכך להתחדשות התאים, מעסה את בלוטות הלימפה ומסייעת להגברת קצב חילוף החומרים בגוף. ההזעה המוגברת מסלקת רעלים ומסייעת לדיאטה.

מייסד השיטה, יוג'יראג' ביקראם חודהורי, נולד בכלכתה שבהודו ב-1946 ונהג לתרגל יוגה בקביעות. בגיל 13 היה אלוף הודו ביוגה, אך בגיל 17 סבל מפציעה בברך שמנעה ממנו להמשיך באימונים והרופאים אף ניבאו שלא יוכל ללכת כלל. הוא פנה לגורו שלו, בינשו גוש, ויחד פיתחו סדרת תרגילים שהובילו להחלמתו המופלאה. הם מיהרו לרשום על זה פטנט ופתחו בתי ספר ללימוד השיטה, המבוססת על 26 תנוחות ושני תרגילי נשימה העובדים על כל איברי הגוף, כאשר כל תנוחה מבוצעת פעמיים ברצף.

  • הסניף הראשון של שיטת ביקראם בישראל נפתח ברחוב קרליבך בתל אביב לפני כחצי שנה. היזם והוגה הרעיון הוא יניב אביטל, עורך דין בן 30 שהקים אותו עם חברו אסף וסר. אביטל התוודע ליוגה בטיול בהודו ב-1998, ואחר כך, בביקור בלוס אנג'לס, נתקל בביקראם יוגה.
  • כדי להפוך למדריך יש צורך בהכשרה הנעשית רק אצל המאסטר ביקראם במרכז בלוס אנג'לס, ומתקבלים להכשרה רק אחרי שישה חודשי אימון בשיטה, והמלצה ממרכז ביקראם בארץ המוצא. ``תירגמתי את הספר של ביקראם לעברית, שמתי בבית שני תנורים ובמשך חצי שנה תירגלתי לבד פעמיים ביום``, מספר אביטל. אחר כך שיכנע את מרכז ביקראם לוס אנג'לס להסתפק בזה כדי לקבל אותו לקורס. אחרי קורס אינטנסיווי של תשעה שבועות בתנאי פנימייה הוא קיבל תעודה, וחזר לארץ לפתוח את הסניף הראשון.

"בהתחלה עבדנו בחדרון קטן מחומם, באמצע יולי-אוגוסט. העברנו שיעורים לכל דיכפין כדי לראות איך מתקבלת השיטה בארץ", הוא אומר. התגובות, לדבריו, היו נלהבות. למקום באים הרבה צעירים בני 30 פלוס, הוא אומר, ש"השילוב של כושר ויוגה תופס אותם, החיבור בין אוריינטציה מערבית בשילוב אלמנטים בריאותיים וחיטוב". בדומה למכוני כושר, החדר שבו נעשה התרגול מואר, ללא קטורת, עם שטיח מקיר לקיר והמון מראות, כדי שהמתאמנים יוכלו לתקן עצמם תוך כדי אימון. ובניגוד לחוגי יוגה אחרים, כאן היחס בין גברים לנשים כמעט שווה.

לכתבה המקורית כנס לקישור

 

http://www.haaretz.co.il/gallery/1.1099594

Leave Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

clear formSubmit